פסק-דין בתיק ה"פ 18273-12-11

לפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי.

מהות הבקשה:

המבקש עותר להצהיר כי הוא בעל הזכויות היחיד ברכב מסוג מאזדה, מ.ר. 81-732-25 (להלן: "הרכב").

במסגרת זו, עותר המבקש להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על הרכב בתיקי הוצל"פ שונים, כמפורט בבקשה.

עמדת המבקש:

המבקש טוען כי הוא נהג מונית במקצועו ומפעיל את הרכב כמונית.

הזכות הציבורית להפעלת המונית נרכשה עבורו, לטענתו, בחודש נובמבר 2009, ע"י מר ניסים ביטון, חמיו.

נספחים 1 ו-2 לבקשה מתייחסים למספר הציבורי שרכש.

הגב' אורנה אלבז, המשיבה 2, היא גם החייבת בתיק הוצל"פ 01-46246-11-7. הזוכה בתיק ההוצל"פ דנן הוא פנחסי עוזי, המשיב 1.

גב' אלבז היתה הבעלים הרשום של מחצית הזכויות ברישיון הפעלת המונית, יחד עם המשיב 3, מר משה חייט, שהיה ועודנו הבעלים הרשום של המחצית השנייה ברישיון.

כמפורט בבקשה, ביום 2.1.11, מכרה אורנה אלבז לשבתאי יגאל, המשיב 4, את חלקה במחצית הרישיון. אסמכתאות צורפו כנספחים 4 ו-5 להמרצת הפתיחה.

מיד בסמוך לכך, ביום 5.1.11, נערך הסכם לפיו שכר המבקש מה"ה חייט ושבתאי את רישיון ההפעלה לתקופה של שנה, מיום 5.1.11 ועד 4.1.12. המסמכים הרלוונטיים צורפו לכתב הבקשה כנספחים 6 ו-7.

לטענת המבקש, בחודש נובמבר 2011 התברר לו להפתעתו, כי על המונית הוטל עיקול לטובת המשיב 1, מר פנחסי, בגין חובות הוצל"פ של המשיבה 2, גב' אלבז.

המבקש טוען כי העיקול נרשם במשרד הרישוי, אך בתקופה בה נרשם בפועל, גב' אלבז כבר לא היתה בעלת הזכויות ברישיון ההפעלה.

לכן, ביקש להורות על ביטול העיקול אך נענה בשלילה.

מבחינה משפטית, טוען המבקש כי יש לבטל את העיקול וכי יש להצהיר על כך שאין לגב' אלבז זכויות ברכב או בזכות הציבורית, המצדיקות המשך העיקול.

המבקש, מר ארז, נחקר על גרסתו בישיבת יום 30.1.12. המבקש טען כי שכר את הזכות הציבורית כחוק. לדבריו, לא היה לו שיג ושיח עם גב' אלבז, והוא כלל אינו מכיר אותה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 8-9).

לדבריו, החוזה לשכירת הזכות הציבורית נכרת על ידו ביום 5.1.11, כאשר גב' אלבז כבר לא היתה בעלים של מחצית הזכויות ברכב, אלא מכרה אותו למר שבתאי.

עמדת המשיבה 2: